בסיום פרק זה הדן במקרא , אשאל : האם הרעיון של " אנרכיזם דתי " במקרא הוא " בדיעבד " וכטקטיקה ( עקב שחיתות שלטונית ) , או גם " מלכתחילה " וכאידיאולוגיה ( דתית וחברתית )? מצד אחד ניתן לטעון , כי כמה כתובים המציגים התנגדות לשלטון , מלמדים על מגמה בעלת אופי " טקטי " בהתנגדות לשלטון המדיני . למשל , בהתנגדות שמואל למלך עקב החשש לעריצות שלטונית , וכן בבלימת השלטון הכוחני על - ידי העם במאבקו נגד מלכו העריץ מימי רחבעם . כזכור , העם רצה בו מלכתחילה , אך מאס בו כשהפך לעריץ ( " מה לנו חלק בדוד , ולא נחלה בבן ישי , לאהליך ישראל" [ מל " א יב ]) . אך במקביל נמצאו תופעות רבות של אנרכיזם אידיאי , השוללות את המלכות האנושית מלכתחילה - לא כתגובה על מצב היסטורי נתון , אלא כדרך - המלך הדתית הראויה . למשל , בתגובה הידועה של גדעון בעת שסרב לקבל עליו את עול השלטון האנושי : " לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם , ה ' ימשל בכם" ( שם ח , . ( 23 מניסוחה הלשוני של תשובה זו ניכר , שאינה מבטאת טקטיקה אלא עיקרון דתי . כיוון שהסעיף כאן הוא האחרון בפרק זה ( סעיף 6 של תחום ו ) ניתן להכליל , שרובן המכריע של הדוגמאות שהובאו בפ...
To the book