המזרח הקדום לא הכיר כלל את העיקרון של " הפרדת הרשויות " בשלטון . כך , " בחוק המסופוטמי המלך גופו הוא מקור החוק . במסופוטמיה ' טען המלך כי הוא עצמו מחוקק החוקים ' ; חמורבי חוזר ומכנה את חוקיו ' דברי שחקקתי על מצבתי ' ... ; וכעין זה בנוגע לחוקי ליפית - אישתר ( , ( Lipit - Ishtar הנקרא עלידי האלים לכונן צדק בארצו . החוקים הם חוקיו ; המצבה עליה הם חקוקים נקראת על שמו " . המלך גם היה כוהן : " במסופוטמיה נהגו המלכים לקרוא לעצמם ... כהן ( ... ( sangu ובכל הזמנים עמד המלך בראש הפולחן ... ; עומד בין האלים ובין העם ... והוא גם נציגו של העם בפני האלים " . כך , במצרים היה המלך " המתווך הרשמי היחיד בין העם לאלים , הכוהן המוכר היחיד לכל האלים " . עיקרון זה של " סמכות [ אחת ] הבולמת סמכות [ אחרת ] " לא היה מוכר אפוא בעולם העתיק , ואף לא בדמוקרטיה האתונאית ( לכאורה , מולדת הדמוקרטיה ] , ש " לא ידעה את הפרדת הרשויות בשלטון , שהיא מיסודותיה של הדמוקרטיה המודרנית . עם - אתונה היה הריבון , מקור כל הסמכות במדינה ... ; העם האתונאי באספתו היה הרשות המחוקקת , המשפטית והאדמינסטרטיבית העליונה " . בחינתה של מגמת...
To the book