|
|
בהמשך לעמדה המתמקדת באנשים ובחברה , ולא בטריטוריה , הרב ד " ר שמעון פדרבוש ( והוא אינו היחיד ) מציג את החוקה המדינית של התורה , המשווה בין הגר הגר בארץ ( הם המיעוטים ) ובין אזרח הארץ ( הם הישראלים ) : משפט אחד יהיה לכם , כגר כאזרח יהיה . הוא טוען , כי בכך הגיעה חוקה זו " לשיא מוסרי אשר כמוהו לא היה לא רק לפניו , אלא אף בכל הדורות שאחריו " . כאמור , התורה ציינה יותר מארבעים פעם את המצווה המיוחדת של שיוויון הגר , בהזכירה כי גרים היינו במצרים . פדרבוש לא נמנע מלנקוט שורה של סופרלטיבים והכללות , ששפת המחקר אינה סובלת אותם בדרך כלל , ובדין . כתיבתו אפולוגטית , והוא אינו ביקורתי . למשל : הוא אינו בוחן באיזו מידה אכן הקפידו היהודים בארצם על כללי שיוויון אוטופיים אלה . אולם בדיון עקרוני , ועל רקע תיאורטי ( שלו חשיבות רבה מאוד בפני עצמה ) , דבריו שקולים וראויים לבוא בקהל ואביאם אפוא בקצרה : לדעתו , ההבדלים בין האזרח ( של המדינה ) ובין הגר ( בן המיעוטים ) היו עמוקים מאוד במשך כל ההיסטוריה הפוליטית האנושית , הכללית , בעוד שתורת ישראל , בבטלה ניגודים אלה , שימשה " נקודת מפנה לקדמה האנושית " , בכלל...
To the book |
|
|