על החיים בצל השואה והנכבה ועל ריב העברים

אנטואן שלחת ברגשת השיחה אמרתי לאחד העיתונאים , כי הנה באותו יום הופיעה ב " על המשמר" ידיעה בולטת , ברוחב 3 טורים , על החגיגות במלאות 02 שנה לקיבוץ יסעור . בידיעה נמסר , שהשמחה הייתה ללא תקדים . אמרתי אז לאחד העיתונאים : אני מצטער לומר , אבל זו האמת : בעוד שמבין אני לשמחתך , אינני יכול להיות שותף לה . מדוע ? שמחה זו קמה על חורבות הכפר שלי . קיבוץ יסעור והמושב אחיהוד הוקמו על שרידי הכפר ברוה , על קבר סמטתי וביתי . זה שייך לעבר , אבל זה חרוט עמוק בנפשי ( מחמוד דרוויש , . ( 1969 לידה מרחם הנכבה א . פתיחה : פרטים אוטוביוגרפיים נולדתי בשנת 6195 בעכו . אבי הגיע בראשית שנות הארבעים של המאה העשרים מהעיר הסורית חאלב לפלסטין . הוא ביקר בארץ למטרות אישיות ביותר - שאין צורך לגלותן , כל שכן שאין בהן כדי לתרום לעניינינו - ותכנן לשהות בה תקופה קצרה בלבד ולחזור לארץ מולדתו . ואילו אמי היא ממשפחה עכואית מדורי דורות , משפחת עזאם . בילדותי , מאז ניצני ההכרה הראשונים שלי , התחלתי לתהות , תחילה ביני לבין עצמי , על העובדה שאין לי דודים מצד אבא ולא מצד אימא החיים במקום מולדתי או במקום אחר בארץ . העדפתי אז , ב...  To the book