פרק שלישי ׀ עבודת הגבול

בדמיון הגאו פוליטי המערבי מיוחס לגבולות תפקיד נורמטיבי כפול : הם יוצרים מובחנות חיצונית ובו בזמן גם הומוגניות פנימית , לא של מרחב וטריטוריה כשלעצמם אלא בעיקר של מה שנהפך , בעטיו של הגבול , לאוכלוסיה מתוחמת ומובחנת מבחינה טריטוריאלית ( קמפ . ( 16 , 2000 אם אפריקה היא אמנם , במידה רבה , " עולם המחר " , הרי אולי במידה רבה עוד יותר היא " עולם המחר " של ישראל . מי שנותן דעתו על דרכה ועתידה של ישראל , חובה עליו להכיר לדעת את דרכי המחשבה , הפעולה והתגובה של ידידיה ושותפיה ביבשת אפריקה ( קניאטה , 1964 על כריכת הספר ) . כפי שהראיתי בפרקים הקודמים , מעורבותה של ישראל באפריקה תרמה לתהליכי גיבוש הזהות הלאומית בישראל . ההחלטה להשקיע את המשאבים באפריקה בפיתוח ובידע צבאי - בסיס המפגש בין ישראל " הלבנה " לאפריקה " השחורה" - הייתה החלטה של האליטות הפוליטיות , הביטחוניות והכלכליות בישראל ובאפריקה . לכן כדי לבסס הצדקה להמשך פעילותה הענפה ביבשת , חשפה המדינה לפני הציבור הישראלי את הפן התרבותי של אפריקה . עניין זה , כפי שנראה , לא היה שולי כלל ועיקר בסדר היום הציבורי בישראל , שכן פתיחת הגבול התרבותי וקירוב...  To the book