פתח דבר

הייתי פוסט דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון . יום אחד נכנסתי למשרדי ולהפתעתי ישבה שם אישה גבוהה שלא הכרתי . " שלום " , אמרה לי בחיוך . " אני שרה , העובדת הזרה מגאנה " . צחקתי ושאלתי , " איזו שרה ? " והיא ענתה , " שרה חינסקי , מרצה מן החוץ פה באוניברסיטה " . הכרתי היטב את השם שרה חינסקי ואת מאמריה , שבהם הביעה ביקורת נוקבת על האמנות בישראל . הפגישה ההיא בינינו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה . המהתלה הצינית של שרה בדבר תנאי העסקתם הפוגעניים של מרצים מן החוץ באוניברסיטאות בישראל , והשוואת מצבם לזה של מהגרי העבודה , הבשילו בסופו של דבר להצעה משותפת שכותרתה , Africa @ nZio שהגשנו יחד לביאנלה לאדריכלות בוונציה . ההצעה התבססה על הדיאלוג שהתפתח בין שרה לביני , ועיקרה שיש לבחון את תרומתו של הדיון על אפריקה להבנת המרחב הישראלי . הצעתנו לא עלתה לשלב הגמר ונותרה על הנייר . זמן מה אחר כך , בחורף , 2006 חלתה שרה בסרטן ובקיץ 2008 נפטרה . עבר זמן ממותה של שרה עד שחזרתי להצעה ולרעיונות שהעלינו בה . הדברים החלו להתעצב בעקבות התעמקות בחלק מהנושאים שהעלינו באופן אינטואיטיבי בהצעה המקור...  To the book