ד | ביאליק ושלונסקי

השיר נולד ברגע מסוים ( " לעת מצוא " ) ורישומו של הרגע ומקצבו בו , אך אין הוא שיר " בריקאדות " דוגמת המנון הפרטיזנים של הירש גליק ( אף קובנר יודע כי " השירה תמיד חוזרת מן הבריקאדות 112 נכלמת " ) , והוא נושא כמה מגרעיני חומר היסוד של הטון והסגנון של שירת קובנר העתידה להיכתב בארץ . אשר למקורותיו המוקדמים , על פי עדותו , הייתה זו שירת בגלגל ( 1927 ) של אברהם שלונסקי , שגרמה לו " להתחיל ללכת " : בעצם הזמן ההוא [ ימי בית הספר ] נפלו לידי שירי בגלגל . אני זוכר היטב איך עם שירי בגלגל התחלתי ללכת , תרתי משמע — תחילה קורא בקול וצועד בלי משים מקיר אל קיר בחדרי , ואחר כך , הנה כך התחילה הצעדה — שהייתה חזקה מן המלחמה , מן המגיפה , ומן האבדון . כלום קוריוז הוא מהביוגרפיה הפרטית שלי ? למי מאתנו לא אירע כזאת . במשך שלושה דורות לפחות , לכל בחור מהומל , מווארשא , ממלווס , מפלורנטין , מרחובות , מעין – חרוד , ומבית – אלפא ! אך ה ' אנחנו ' חוששים מפני ההתנגשות בין העצב – והצער לבין האהבה , בין נס הגאולה לבין היד השכולה שאינה מסוגלת להרים נס זה , כי נותרה בה רק אצבע אחת ' היודעת לקלע ' . עריכת השיר בשני מבנ...  To the book