|
|
אינגמר ברגמן אינגמר ברגמן הוא אחד מהגדולים שבאמני הקולנוע . מבוא קצר אינו יכול להכיל את קצה קצהו של תיאור תרומתו האדירה לאמנות זו . אסתפק אפוא באמירה כללית , לפיה ברגמן - כמעט יותר מכל אחד אחר - הוכיח כי מדיום הקולנוע הוא אמצעי נפלא לעסוק בבעיות פילוסופיות קיומיות - אשר הקולנוע לפניו חש נחיתות אל מול הספרות והתיאטרון , בבואו לעסוק בהן . כתוצאה מכך , נמנע ברגמן לחלוטין מעיבודים קולנועיים ליצירות ספרות ותיאטרון וביטא בסרטיו את עולמו האישי , היצירתי והפילוסופי בלבד . החותם השביעי התייחסות לתפקידן של מנהיגות ואמנות בשעת משבר מוצאת ביטוי קולנועי בשורה ארוכה של סרטים : החל מ ' מסע השחקנים ' , ( 1975 ) של תיאו אנגלופולוס , דרך ' לה סטרדה ' ( 1954 ) של פדריקו פליני ו ' מסעות סאליבן ' ( 1941 ) של פרסטון סטורג ' ס וכלה ב 'ילדי גן העדן ' ( 1945 ) של מרסל קרנה . אולם העוצמה של אמת פשוטה זו מהדהדת במיוחד בסיום סרטו המיתי של אינגמר ברגמן , 'החותם השביעי ' . עלילת הסרט מתרחשת בערך באותה תקופה קשה של המאה הארבע עשרה ( שבה נעסוק בהמשך במסגרת הדיון בסרטו של אנדי טרקובסקי , ' אנדרי רובלב ' , 1969 ) ועוסק...
To the book |
|
|