שי רוזן ההנצחה הינה מילוי החוב המוסרי של המדינה לנופלים שהקריבו חייהם למען הקמתה וקיומה ... ההנצחה , מעצם הגדרתה , חורגת ממעגלי הפרט ומקבלת משמעות ציבורית . היגון והשכול הם נחלת הקרובים ביותר וחלק מצנעת הפרט . בניגוד להם חייב הזיכרון 1 להיות נחלת החברה כולה ולהוות חלק מן הזיכרון הקולקטיבי של העם כולו . בבריטניה אנו זוכרים את אלו ששירתו ואת אלו שמתו למען מולדתם , כי לנו , כאומה , 2 יש כבור עמוק ותמידי לעברנו . הסכם שביתת הנשק , שנקבע ביום ה וו בנובמבר ( החודש ה 1918 ( 11 לשעה 3 , 11 . 00 מסמל את סיומה של מלחמת העולם הראשונה . האירוע , שקיבל את השם ' יום שביתת הנשק ' (' ' Armistice Day ) נחוג ברחבי האימפריה הבריטית בשירה ובריקודים . זכרם של הנופלים בקרב לא זכה תחילה לכל ביטוי או התייחסות , אולם במשך השנים הראשונות שלאחר המלחמה התעוררה השאלה כיצד ראוי להנציח את 1 , 104 , 890 חללי האימפריה . עד המאה ה 20 היה הצבא הבריטי , שנוסד רק במאה ה 7 ו , צבא קטן ומקצועי שלחם בקרבות ובמלחמות קצרות שבהם מספר הנופלים בקרב היה קטן יחסית . בהתאם לכך , גם הטיפול בחללים והנצחתם נעשה בצנעה ובדרך כלל בידי ...
To the book