א. הזכות להשתתפות פוליטית וגירעון הדמוקרטיה הייצוגית

ביסודה של הזכות להשתתפות פוליטית מונחת התפיסה שהאדם הוא יצור תבוני החופשי לקבל בעצמו החלטות הנוגעות לחייו . באמצעות השתתפות פוליטית האזרח מבטא את ריבונותו — השתתפותו מכוונת להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות המעצבים מדיניות וקובעים את דרכי יישומה ; ובכך מוענקת גם לגיטימציה לשלטון . הזכות להשתתפות מעוגנת בהוראות דיני זכויות האדם הבינלאומיים . סעיף 21 להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ( International Covenant on Civil and Political Rights – ICCPR ) קובע את זכותו של כל אדם להשתתף בהנהלת ארצו , בין בהשתתפות ישירה ובין בעקיפה באמצעות נציגים נבחרים . הערה כללית 25 להכרזה קובעת כי לכל אזרח צריכות להינתן הזכות והאפשרות להשתתף בניהול ענייני הציבור , וטבעה של הזכות רחב ; סעיף 5 להערה כללית 25 קובע כי " ענייני ציבור " פירושם כל סוג של הפעלת כוח פוליטי , בייחוד סמכויות ביצוע , סמכויות מינהליות ותהליכי חקיקה . הוראות הסעיף נוגעות לכל היבט של המינהל הציבורי ולכל רמות הממשל : הבינלאומיים , הלאומיים , האזוריים והמקומיים . האמצעים למימוש הזכות צריכים להיקבע בחוקה ובחוקים אחרים . t He niversalu D eClarati...  To the book