היישוב היהודי ותגובתו למרד

בתגובה נהגו הללו להסתגר עם חשכה בתוך הבתים , להימנע מלצאת החוצה , ולהאפיל כל אור אפשרי . ליד השער נמצאה אמנם עמדת שמירה , אולם תפקידה היחיד היה למנוע התפרצות פנימה . כך , עם רדת החשכה , פסקה בשכונה כל תנועה . אין יוצא ואין בא . יצחק לנדוברג , לימים - שדה , הגיע לשכונה , ומשעמד על המצב הציע לאחד הבחורים לצאת עמו אל מחוץ לשטח הבנוי , כדי לאתר את מקור הירי . יצחק שדה מעיד ; הבחור הסתכל בי מוכה תימהון ואמר בביטחון מוחלט : "אבל כאשר יורים - לא יוצאים " . גם יתר השומעים התפלאו על הצעה משונה זו . ניסיתי להסביר לו ש " רק כאשר יורים אנחנו מתחילים להיות נחוצים בחוץ " , אך הוא לא קיבל את דברי ברצינות . בסופו של דבר התנדב בחור אחד לצאת עמו . השניים טיפסו אל מקור הירי , וגילו שמדובר בגבעה מלאה הריסות , שברי מצבות וחורבות אבן , שממנה צולפים ערביי עין כרם לילה לילה אל בית וגן . למחרת , בטרם ערב , התמקם יצחק לנדוברג , ועמו כמה בחורים , על הגבעה , בהמתנה לחוליית הערבים . משזו הגיעה - פתחו עליה באש . הערבים הוכו בתדהמה ונמלטו מיד 1 לתוספת , פקדתי , ועכשיו אש על עין כרם ! " לא ולא " , ענה לי מפקד הכתה . ...  To the book