ה. ציות ואי-ציות לנוכח יישום תכנית ההתנתקות

ככל שחלף הזמן הלכה והתבררה ההכרה שההתנתקות היא אכן תכנית שעתידה להתבצע ושהדבר מחייב היערכות אידאולוגית ולוגיסטית מגובשת ובשלה יותר . למרות קולות כדוגמת הצהרת " היה לא תהיה " המיוחסת לראשון לציון לשעבר , הרב מרדכי אליהו , שהשלכותיה הדתיות והרוחניות עתידות להיות כבדות משקל , הבשילה אצל מרבית העוסקים בהנהגת הציבור ההכרה שההתנתקות היא עובדה מוגמרת . לאור זאת התגובות עליה עברו תמורה מסוימת . דומה שתרומה חשובה לכך הייתה להכרעת בג " ץ מיום 9 ביוני , 2005 שאישרה את חוקיותה של תכנית ההתנתקות ברוב של עשרה תומכים מול מתנגד אחד . ייתכן שההכרה בממשיותה של ההתנתקות הביאה כמה וכמה רבנים מובילים להתנגד נחרצות באותה עת לכל פעילות שעלולה להידרדר לאלימות כלפי כוחות הביטחון . הרב זלמן מלמד , למשל , קבע ברשימה שכותרתה " מהם גבולות המאבק ? " , בקביעה שעתידה להישנות פעמים רבות בכתביו ובשיעוריו , שכל פעילות אלימה מהסוג של הנחת מטעני דמה ומסמרים על הכבישים איננה אלא פעילות של פרובוקטורים מבית מדרשו של השב " כ ( זלמן מלמד , תשס "ה ( ג )) . כמובן , הרב מלמד השתמש כאן בתקדים של סוכן השב " כ בזמן המאבקים בתהליך או...  To the book