הראיות למרכיב גנטי חזק בסוכרת יוצרות חידה אבולוציונית . מדוע מחלה פוגענית כל כך נפוצה כל כך בקרב אוכלוסיות רבות כל כך ואינה נעלמת בהדרגה , כפי שהיה אפשר לצפות , כשהאנשים הרגישים יותר מבחינה גנטית נפלטים מהאוכלוסייה בבררה טבעית ולא מולידים ילדים שנושאים את הגנים שלהם ? שני הסברים שכוחם יפה לכמה מחלות גנטיות אחרות — מוטציות חוזרות והיעדר תוצאות בררתיות — אפשר לבטל במהירות במקרה של סוכרת . ראשית , אם שכיחות הסוכרת היתה נמוכה כמו זו של ניוון השרירים ( 1 ל 10 , 000 בערך ) , היה אפשר להסביר את השכיחות כתוצאה פשוטה של מוטציות חוזרות : כלומר תינוקות עם מוטציות חדשות נולדים באותו הקצב שנשאים מבוגרים של המוטציות האלה מתים מהמחלה . ואולם שום מוטציה אינה מופיעה בתכיפות רבה כל כך עד הופעה מחודשת בשלושה עד חמישים אחוזים מכל התינוקות , טווח השכיחות הממשית של הסוכרת בחברות מתמערבות . שנית , הגנטיקאים עונים בקביעות לחידה האבולוציונית בטענה שהסוכרת הורגת רק אנשים זקנים שאינם מולידים עוד ילדים ומגדלים אותם , ולכן מותם של חולי סוכרת זקנים אינו מעמיד שום חיסרון בררתי לפני הגנים היוצרים נטייה מוקדמת לסוכרת...
To the book