ערב אחד בשבוע שביליתי במחנה ביער הררי עם עשרים ניו גינאים מרמת ניו גינאה התנהלה השיחה סביב המדורה בכמה שפות מקומיות שונות וכן בשתי שפות לינגואה פרנקה — טוק פיסין ומוטו — כפי שקורה בדרך כלל כשקבוצה של ניו גינאים משבטים שונים מתכנסת במקרה . אני כבר התרגלתי להיתקל בשפות חדשות כמעט כל עשרים או שלושים קילומטר כשהלכתי או נסעתי ברמת ניו גינאה . זה עתה באתי מן השפלה , שבה סיפר לי אחד מידידי הניו גינאים איך חמש שפות מקומיות שונות מדוברות בתוך כמה קילומטרים מהכפר שלו , איך למד את חמש השפות האלה בילדותו רק במשחק עם ילדים אחרים ואיך למד שלוש שפות נוספות אחרי שהחל ללמוד בבית ספר . מתוך סקרנות אפוא עברתי באותו הערב סביב המדורה וביקשתי מכל אחד לנקוב בשמה של כל שפה שהוא " מדבר " בה , כלומר בקיא בה די הצורך לשוחח בה . בין עשרים הניו גינאים המספר הקטן ביותר של שפות שאדם כלשהו דיבר בהן היה חמש . כמה אנשים דיברו מ 12 - 8 שפות , והאלוף היה אדם שדיבר 15 שפות . חוץ מאנגלית , שהניו גינאים לומדים פעמים רבות בבית הספר מספרי לימוד , כל אחד רכש את כל השפות האחרות שלו באופן חברתי בלי ספרים . רק כדי לצפות את השאלה...
To the book