הענקת נחמה

הבה נפנה עכשיו לתפקיד של הדת שבוודאי התרחב ב 10 , 000 השנים האחרונות : להעניק נחמה , תקווה ומשמעות כשהחיים קשים . דוגמה ספציפית היא לנחם אותנו על מותנו הצפוי ועל מות יקירנו . יש יונקים — פילים הם הדוגמה הבולטת — שמזהים את מותו של חבר קרוב ומתאבלים עליו . אבל אין לנו שום סיבה לשער שחיה כלשהי מלבדנו מבינה שיום אחד גם היא תמות . אנחנו הבנו בהכרח שזה הגורל שמצפה לנו ככל שרכשנו מודעות עצמית ושיפרנו את יכולת החשיבה שלנו והתחלנו להכליל מצפייה במותם של בני החבורה שלנו . כמעט בכל קבוצות האדם שנצפו ויש לגביהן ממצאים ארכאולוגיים הוכחה הבנת משמעותו של המוות בכך שאין נפטרים סתם משרידי המת אלא מטפלים בהם בקבורה , בשרפה , בעטיפה , בחניטה , בבישול ובאמצעים אחרים . מפחיד לראות מישהו שזה עתה היה חם וזז ודיבר והיה מסוגל להגן על עצמו , ועכשיו הוא קר , חסר תנועה , דומם וחסר אונים . מפחיד לדמיין שכך יקרה גם לנו . רוב הדתות מעניקות נחמה על ידי הכחשת מציאות המוות והנחת קיומם של חיים כלשהם לאחר המוות לנשמה , שלפי האמונה היא מחוברת אל הגוף . נשמתו של אדם , עם העתק של גופו , הולכת אל מקום על טבעי ששמו גן עדן או...  To the book