פזר את אדמתך

הפתרון ארוך הטווח הנפוץ האחר לסכנה הלא צפויה של מחסור במזון מקומי הוא לפזר את הקרקעות שבבעלותך . נתקלתי בתופעה הזאת בניו גינאה כאשר נקלעתי , בזמן שצפיתי בציפורים , לגן ירק של ידיד ניו גינאי באמצע היער , במרחק קילומטר וחצי מצפון מזרח לכפר שלו , ובמרחק כמה קילומטרים מגני הירק המפוזרים האחרים שלו , מדרום וממערב לכפר שלו . מה לעזאזל הוא חשב , שאלתי את עצמי , כשבחר במקום המבודד הזה לעבד בו את הגן החדש שלו ? זה כל כך לא יעיל לבזבז זמן כדי להגיע אל המקום , והריחוק של הגן הקשה על ההגנה עליו מפני חזירים וגנבים חמסנים . אבל הניו גינאים הם גננים פיקחים ומנוסים . אם אתה רואה אותם עושים משהו שאינך מבין אותו בתחילה , בדרך כלל מתברר שיש לכך סיבה . מה המניע שלו ? חוקרים ומומחי פיתוח מערביים אחרים תמהו גם הם על שדות מפוזרים במקומות אחרים בעולם . הדוגמה שמרבים לדון בה יותר מכול היא של איכרים אנגלים בימי הביניים שעיבדו עשרות חלקות זעירות מפוזרות . להיסטוריוני הכלכלה המודרניים זה נראה רעיון רע " כמובן " , בגלל בזבוז הזמן בהליכה ובתובלה הכרוך בכך ובגלל רצועות קרקע לא חרושות הכרחיות בין החלקות . * עסקת חליפ...  To the book