|
|
האנתרופולוג מלווין קונר חי שנתיים עם הציידים לקטים בני ! קונג באזור נידח של מדבר קלהרי בבוצוואנה , הרחק מכבישים ומעיירות . העיירה הקרובה ביותר היתה יישוב קטן עם כלי רכב מועטים : מכונית הופיעה ברחובו הראשי רק אחת לכמה דקות בממוצע . אבל כשהביא קונר חבר מבני ה ! קונג ששמו ! חומה אל העיר , נבעת האיש מן האפשרות שיצטרך לחצות את הכביש גם כשלא נראתה כל מכונית בשני הכיוונים . זה היה אדם שאורח חייו במדבר קלהרי כלל גירוש אריות וצבועים מפגרי חיות . סבינה קוגלר , בתם של זוג מיסיונרים גרמנים שגדלה עם הוריה בקרב בני שבט פאיו ביערות הביצה בניו גינאה האינדונזית , במקום שאין לא כבישים ולא כלי רכב ולא עיירות , מספרת על תגובה דומה . בגיל 17 עזבה סוף סוף את ניו גינאה כדי ללמוד בפנימייה בשווייץ . " היו שם מכוניות רבות להפליא , והן שעטו במהירות עצומה להפליא ! ... בכל פעם שהצטרכנו לחצות את הכביש במקום שלא היה בו רמזור , התחלתי להזיע . לא יכולתי לאמוד את מהירות המכוניות , והייתי מבוהלת מהאפשרות שאדרס ... המכוניות שעטו בשני הכיוונים , וכאשר היתה הפוגה קטנה בתנועה , חצו חברי את הכביש בריצה . אבל אני נשארתי שם , ...
To the book |
|
|