סיכונים ודברנות

לבסוף , אני מבקש להעלות השערות בעניין קשר אפשרי בין שתי תכונות של החיים המסורתיים : בין הסיכונים שבהם ובין הדברנות של האנשים המסורתיים . מאז מסעי הראשון לניו גינאה התרשמתי מהזמן הרב שהניו גינאים משקיעים בדיבור זה עם זה — זמן רב הרבה יותר מזה שאנחנו האמריקנים והאירופים משקיעים . הם נותנים פרשנות מתמשכת על מה שקורה עכשיו , מה שקרה בבוקר הזה ואתמול , מי אכל מה ומתי , מי השתין מתי ואיפה , ופרטי פרטים על מי אמר מה על מי ומי עשה מה למי . לא רק את היום הם ממלאים בדיבורים : מפעם לפעם הם מתעוררים בלילה וממשיכים לדבר . דבר זה מקשה על איש מערב כמוני — שרגיל ללילות של שינה רצופה שאינה נקטעת בשיחות — לישון שנת מנוחה טובה בבקתה אחת עם ניו גינאים רבים . אנשי מערב אחרים ציינו באופן דומה את הדברנות של ה ! קונג , של הפיגמים האפריקנים ושל עמים מסורתיים רבים אחרים . מתוך דוגמאות רבות מספור הנה אחת שננעצה בראשי . בוקר אחד , במסעי השני לניו גינאה , הייתי באוהל במחנה עם שני אנשים מרמת ניו גינאה , בעוד אנשי המחנה האחרים יצאו ליער . שני האנשים היו בני שבט פורה ודיברו זה עם זה בשפת פורה . בזמנו נהניתי ללמוד את ...  To the book