|
|
בוקר אחד יצאתי מכפר גדול עם קבוצה של 13 ניו גינאים מרמת ניו גינאה לעבר כפר מבוסס קטן במרחק כמה ימי הליכה . המקום היה באזור הגובה של מרגלות ההרים , האזור הדליל ביותר באוכלוסייה בניו גינאה , מתחת לאזור הגובה של עמקי רמת ניו גינאה צפופי האוכלוסייה , המתאימים לגידול אינטנסיבי של בטטות וקולקס ( טארו ) , מעל לאזור הגובה של שפלת ניו גינאה , שבו גדלים היטב דקלי הסאגו ויש בו שפע של דגת מים מתוקים , ובטווח הגובה בעל השכיחות הגבוהה ביותר של מלריה מוחית . לפני שיצאנו לדרך נאמר לי שהמסע יימשך כשלושה ימים , ושנהיה כל הזמן ביערות בלתי מיושבים לחלוטין . בכל האזור יש אוכלוסייה דלילה מאוד , ורק שנים אחדות לפני כן נפרשה עליו שליטת הממשלה . עד לפני זמן קצר ניטשה שם לחימה , ואנדוקניבליזם ( אכילת קרובי המשפחה ) עדיין נהוג שם לפי הדיווחים . כמה מבני לווייתי הניו גינאים היו מקומיים , אבל רובם באו ממחוז אחר ברמה ולא הכירו כלל את המחוז הזה . יום ההליכה הראשון לא היה גרוע . דרכנו התפתלה סביב מורדותיו של הר , עלתה בהדרגה , חצתה רכס והחלה לרדת שוב בנתיבו של נחל . אבל היום השני היה אחד מימי ההליכה המפרכים ביותר בכל...
To the book |
|
|