|
|
הדוגמאות האלה לחפצי חליפין מדגימות דפוס שאנו המודרניים רואים בו דבר מובן מאליו , מפני שהוא מתאר כמעט את כל המסחר היום : כל צד מספק חפצים שיש לו או שהוא יכול לעשותם בלי קושי וחסרים לצד האחר . חומרי הגלם והמיומנויות הנדרשות לייצר מהם מוצרים מוגמרים מפוזרים בצורה לא שווה בעולם . למשל , ארצות הברית היא היצואנית הגדולה בעולם של מזונות גולמיים ושל כלי טיס מפני שאנו יכולים לגדל מזון ולבנות מטוסים יותר מכפי צרכינו . ואולם אנו מייבאים נפט כי איננו מפיקים די נפט לסיפוק צרכינו , ואילו מדינות אחרות ( כגון ערב הסעודית ) מפיקות נפט יותר מכפי צורכיהן . חוסר איזון שכזה בחומרי הגלם ובמיומנויות מאפיין גם חלק גדול מהסחר המסורתי , אם כי לא את כולו . אשר לחומרי הגלם שמפוזרים בצורה לא שווה , דפוס מקובל הוא ששכנים השוכנים בבתי גידול ( הביטאטים ) שונים מספקים זה לזה חומרי גלם שיש רק בהביטאט של המייצא או שמצויים בו בשפע רב יותר . דוגמאות רבות לכך הן יחסי המסחר בין תושבי החוף לתושבי פנים הארץ . בכל מקרה שכזה , כפי שהראיתי בתיאור הסחר של האינואיטים באלסקה לפני שתי פסקאות , לשותפים תושבי החוף יש גישה מועדפת או בל...
To the book |
|
|