צורתו , המרקם של שטח פניו וכו' – ולעולם לא את הכיסא כשלעצמו , מעבר לתכונותיו . כבר אצל לוק ניכרה הבעיה , וברקלי פשוט מסיק בנדון את המסקנות האמפיריציסטיות הסופיות . לבסוף , ברצוני להפנות את תשומת הלב לדברי הסיכום של ברקלי בדיונו על העצם החומרי . הוא אומר : כאשר בוחן אני את שני החלקים או הענפים המרכיבים את משמעותן של המילים עצם חומרי , משוכנע אני כי אין להם שום משמעות ברורה . אך מדוע עלינו להמשיך ולהטריח את עצמנו בדיוננו ב מצע החומרי הזה , במשען לצורה ולתנועה ולשאר האיכויות החושיות ? האם אין דיון זה מניח כי אלה בעלי קיום מחוץ לרוח ? והאם אין זו סתירה מפורשת ודבר מה שאי-אפשר בכלל להעלותו על הדעת ? ( ההדגשות במקור . ( ( סעיף ( 17 מי שמדבר על עצם חושב בדרך כלל על עצם חומרי . ומי שחושב על עצם חומרי חושב בדרך כלל שהעצם מצוי מחוץ לרוח . אולם , לדעת ברקלי , אין דברים שקיימים מחוץ לישים תופסים , וסתירה לחשוב שיש . נקודת המוצא – המחשבה על עצם – היא המטה אותנו לחשוב שטויות . בקטע זה מסעיף 17 מתבטא ברקלי בניסוח שהיה לנכס צאן ברזל של הפילוסופיה בכלל , ושל האמפיריציזם בפרט , ניסוח שלימים הרבה יום להש...
To the book