|
|
תיאוריית התקשורת והמשמעות של לוק משתלבת היטב בתיאוריית האידאות שלו , כפי שתוארה עד כה . השפה מוגדרת באמצעות התפקיד שלה . השפה משמשת בראש ובראשונה לתקשורת בין בני אדם . אמנם אדם יכול להשתמש בה גם לצורכי " מונולוג פנימי , " אך זהו שימוש משני בעיקרו . האידאות , כפי שראינו , הן " מושאי המחשבה" – מחשבה במובן הרחב , דהיינו כל פעילות נפשית . לוק מדגיש שתי עובדות יסוד הנוגעות ליחסי לשון–מחשבה : מצד אחד הוא מוצא שיש ניגוד גמור בין המילים לבין המחשבות , ומן הצד האחר הוא מצביע על הקבלה רבה ביניהן . התקשורת חייבת להתגבר על הניגוד ולנצל את ההקבלה . נראה מה אומר לוק בנדון . שאלה במה , על פי לוק , מנוגדת הלשון למחשבה ? ומה משותף להן ? דיון תחילה אתווה בקצרה את קווי השוני והדמיות ואחר כך ארחיב עליהם את הדיבור . ( 1 ) המחשבה היא פנימית ופרטית ואילו השפה היא פומבית ומשותפת . ( 2 ) יש שפה בלי מחשבה ויש מחשבה בלי שפה . ( 3 ) הלשון מורכבת ממילים , המחשבה – מאידאות . ( 4 ) הן למילים והן לאידאות יש אופי ייצוגי . ( 5 ) השפה משמשת למסירת מחשבות . הניגוד בין האופי הפומבי של השפה לבין האופי הפרטי של המחשבות בולט...
To the book |
|
|