|
|
בפרק הקודם התחלנו לדון בטראומת הגזע בארצות הברית . ראינו שאמנם העבדות של השחורים אינה מוכחשת בחברה האמריקנית , אולם אפשר בכל זאת לדבר על הגזענות בתור טראומה בחברה זו , שכן זוהי במידה רבה תופעה שנוכחת בהווה אך אינה מיוצגת באופן ישיר . הדבר נובע מכך שלבנים עדיין נהנים מיתרונות על פני קבוצות אתניות אחרות כאשר גזענות גלויה איננה מבוטאת באופן מפורש . כפי שטענו בפרק הקודם ( סעיף , ( 5 . 4 . 2 למרות תיקוני החוקה לאחר מלחמת האזרחים ואף לאחר החקיקות של שנות השישים של המאה , ה–20 אשר הבטיחו שוויון רשמי בפני החוק , למעשה , בשטח , עדיין נותרו פערים ניכרים בין קבוצות אתניות וגזעיות שונות בארצות הברית . ביחסים אישיים או בחלוקה לשכונות מגורים , עדיין קיימת לעתים נטייה להפרדה בין–גזעית ולאחר מאות שנים של עוני ודיכוי , צאצאי העבדים עדיין מתחילים את חייהם מעמדה כלכלית וחברתית נחותה . חרף זאת , לבנים רבים אינם חשים שיש צורך במעורבות נוספת כדי לתקן את חוסר השוויון הכלכלי והחברתי . לדעתם , כל פרט בארצות הברית הוא בעל סיכויים זהים להצליח – ללא קשר לצבע עורו ולמוצאו – ומימוש הסיכוי הזה תלוי אך ורק בכישוריו ו...
To the book |
|
|