נספח ג: טמפרטורה פוטנציאלית

כפי שלמדנו בנספח ב , תנועה אנכית של אוויר מביאה להתקררות או להתחממות בקצב קבוע של 9 . 8 מעלות לקילומטר ( כל עוד האוויר אינו רווי . ( לדבר זה יש כמה תוצאות מעניינות . הבה נבחן שתי חבילות של אוויר , אשר נשארות בלתי רוויות ( איור ג . ( 1 . חבילה מספר 1 נמצאת בגובה ק"מ 10 מעל פני הים והטמפרטורה שלה , 50– ! C וחבילה 2 נמצאת בגובה פני הים והטמפרטורה שלה . 30 ! C לכאורה , ברור שחבילה 2 חמה יותר מחבילה . 1 ואולם , אם נחליף ביניהן מקומות , נראה שהמצב יתהפך . חבילה 1 תתחמם בעת הירידה ב 98 מעלות ותגיע לטמפרטורה של , 48 ! C ואילו חבילה 2 תתקרר ותגיע לטמפרטורה של . 68– ! C ( חזרו על החישוב בעצמכם !( במצב זה , חבילה 1 חמה יותר מכפי שהייתה חבילה 2 בקרקע , וחבילה 2 קרה יותר מכפי שהייתה חבילה 1 בגובה של ק"מ 10 . כלומר , כאשר התנאים של שתי החבילות שווים , חבילה 1 חמה יותר מחבילה . 2 על מנת לקבוע לאיזה אוויר יש פוטנציאל להיות חם יותר , כל חבילות האוויר חייבות להיבחן תחת תנאים שווים . משמעות הדבר היא שכל המדידות חייבות להיערך באותם תנאי לחץ , משום ששינויי הלחץ תוך כדי התנועה האנכית הם הגורמים לשינויי טמפ...  To the book