|
|
4 . 1 התלות של צפיפות האוויר בגובה במקביל לירידת הלחץ עם העלייה בגובה , יורדת גם צפיפות האוויר , והוא הופך דליל יותר ויותר ככל שאנו עולים ומתרחקים מפני הקרקע . זוהי תופעה מוכרת ; ככל שמטפסים לגובה רב יותר , כך יש פחות אוויר והנשימה הופכת קשה . לכן מצטיידים מטפסי הרים במסכות חמצן לקראת טיפוסם לפסגות גבוהות , ולכן דוחסים אוויר לתוך מטוסי הנוסעים המשייטים בגבהים של כמה קילומטרים , בלחץ המתאים לפני הקרקע . צפיפות של חומר מוגדרת כיחס שבין המסה לנפח או כמסה של יחידת נפח . הצפיפות הממוצעת של האוויר בגובה פני הים היא , מ / ק"ג 1 . 25 ואילו בגובה ק"מ 8 היא כשליש מערך זה והאוויר שם דליל מכדי לאפשר חיים . בגבהים גדולים צפיפות האוויר מגיעה לערכים נמוכים ביותר — לדוגמה , בגובה ק"מ 80 הצפיפות נמוכה ב 5 סדרי גודל ( פי !( 100 , 000 לעומת הצפיפות על פני הקרקע . הירידה בצפיפות האוויר עם הגובה קשורה לירידה בלחץ האטמוספרי . ממשוואת הגזים ( ראו נספח ג ) נובע שהצפיפות של גז נמצאת ביחס ישר ללחץ שלו . לכן התלות של הצפיפות בגובה נתונה על ידי פונקציה מעריכית , כמו התלות של הלחץ : ( 4 . 1 ) r ( z ) = r e z– / H...
To the book |
|
|