פיגמליון - הגרסה הנוירוטית: הרומן שלי עם אנני

באופן עיסוקו בבעייתיות של אהבה רומנטית , מין ומשיכה מינית ונישואין הסרט הרומן שלי עם אנני ( 1977 ) משקף באופן המובהק ביותר את רוח התקופה . ( zeitgeist ) הסרט מפגין מודעות לקושי לממש אהבה מודרנית : התשוקה המינית מתפוגגת בהדרגה ; המין עצמו מסמן כוח , שליטה ועוינות , ולכן הגיבורה אנני ( דיאן קיטון ) מאבדת עניין במין עם גברים , נזקקת למריחואנה ואף מהרהרת באפשרות שהיא נמשכת לנשים ; גברים ונשים חווים רומנים עם בני זוג רבים ונישאים ומתגרשים כמה פעמים , וגם גיבור הסרט , אלבי ( וודי אלן , ( התחתן והתגרש פעמיים . ואולם , רוח התקופה היא הקשר מסוים הרומז לתמה מהותית הרבה יותר - חוסר האפשרות לממש את היחס המיני . כותרת המשנה המופיעה בסוף הקדימון של הסרט , " קומדיה נוירוטית" , ( a nervous romance ) משקפת את המתח בין הרצון לממש זוגיות רומנטית לבין הקושי ליישם זאת בעידן של " העצמי החדש" וההתרכזות במימוש ובהגשמה עצמית . זאת ועוד , עצם היחסים משקפים את הסובייקט הנוירוטי , הנועד להתאוות לעד לדבר מה שאינו קיים . הסיטואציות הרומנטיות לא נעלמו - הן נוכחות למשל בסיקוונס המפגש הראשוני בין אלבי לאנני במועדון הט...  To the book