הקדמה

על אף ההבדלים הבולטים בין הקומדיות הרומנטיות הקלאסיות של שנות ה 30 וה 40 לבין קומדיות הסקס של שנות ה 50 וה , 60 כל אחד מן המחזורים התאפיין בעיקרון מארגן משותף ובמוסכמות מובהקות של הז'אנר . הקומדיה הרומנטית הקלאסית הגדירה את האיחוד הרומנטי במונחים של משחק , הנאה והרפתקה כדי לעדן את הממד השמרני של מיסוד היחסים . העיקרון המארגן של קומדיות הסקס סבב סביב דמותו של הרווק ההולל , המסרב לנישואין , אך בסופו של דבר משתלב בתוכם . לעומת זאת , הקומדיות הרומנטיות של סוף שנות ה 60 ושל שנות ה 70 חסרות עיקרון מארגן מובהק . לקורפוס הסרטים אין מאפיינים משותפים , ולעתים אף מתקבל הרושם שהן חורגות במידה קיצונית מן המסורת של הז'אנר . אחד הביטויים להיעדרו של עיקרון מארגן הוא הקושי למיין את קורפוס הסרטים של התקופה על פי קטגוריות מובהקות של כוח . הכוחות העיקריים המופעלים כאן הם כוחות חוסמים , הפועלים נגד הקשר הרומנטי , וכמעט אין כוחות מאחדים . האינדיבידואליזם , הנרקיסיזם והאקסצנטריות מפרקים או מונעים את מימושו של קשר זוגי . בכמה מן הקומדיות הרומנטיות מתמקדים בגיבור אחד , גבר ( בסרטיו של וודי אלן , למשל , (...  To the book