טרנספורמציה של כוח - מן הגבר הנשכח אל הגבר במרכז: האיש שלי גודפרי

הסרט האיש שלי גודפרי מבליט את נוכחותו של המשבר הכלכלי כבר בסצנת הפתיחה , לעומת הסרט זה קרה לילה אחד הנוטה להציגו בעקיפין . האיש שלי גודפרי נפתח בתנועת פאן ימינה , ( pan right ) הסוקרת באטיות אזור מגורים מפואר ונוצץ בסגנון ארט דקו , שאורות ניאון מאירים אותו ובתוך כך מציגים את בעלי התפקידים בסרט . השמות מוצגים בסצנה כפי שחנויות בגדים יוקרתיות , מועדוני לילה , תיאטראות ובתי קולנוע מציגים את מוצריהם , וכך נוצרת זיקה בין סגנון חייהם של עשירי ניו יורק לבין הקולנוע עצמו כסוג של חזיון ראווה . הצגת הקרדיטים מסתיימת , והמצלמה ממשיכה בתנועתה ימינה וחושפת מרחב עירוני דל וחשוך . ההבדל העצום בין שני חלקיו של המרחב העירוני הזה , המוצג בתנועת מצלמה אחת שאיננה מפצלת אותו , יוצר אפקט אירוני . האירוניה נוצרת לא רק בשל שינוי דרסטי בצביונו של החלל העירוני , אלא משום שעצם קיומו של המרחב העשיר והנוצץ נתפס עתה כאשליה ואחיזת עיניים , בדומה לקולנוע עצמו . באמצעות סצנת הפתיחה מוצגת התמה המרכזית של הסרט . פיצולו של המרחב העירוני לשני משטחים מנוגדים של אור וחושך משמש מטאפורה לפיצול החברתי והמעמדי של החברה האמריקני...  To the book