|
|
בפרק הזה ובפרק הקודם הוזכרו המסורות הספרותיות והתיאטרוניות של הקומדיה הרומנטית , ובעיקר הקומדיות הרומנטיות של שיקספיר . סרטו של בראנה , עיבוד למחזהו של שיקספיר משנת , 1598 משמש דוגמה טובה להיבטים השונים של מושג הז'אנר בכלל ושל הקומדיה הרומנטית בפרט , שנידונו בפרקים האלה . דלייטו ( Deleyto , 1997 ) מתייחס לכמה היבטים ההופכים את סרטו של בראנה לטקסט מרכזי בהיסטוריה של הז'אנר . ראשית , עיבוד המחזה , שנכתב לפני יותר מארבע מאות שנה , לקולנוע מאפשר לבחון את השינויים שחלו בהיסטוריה של הז'אנר . שנית , נוכחות דומיננטית של פרוטגוניסטית בעלילת המחזה אינה תופעה חד פעמית אצל שיקספיר , והיא אופיינית לקומדיה הרומנטית . שלישית , העיבוד הקולנועי של בראנה מציע דיון מטה ז'אנרי באמצעות הצגתן של קטגוריות של גזע וזהות מינית , אלמנטים שהודרו כמעט לחלוטין מן הקומדיה הרומנטית . הדומיננטיות של ביאטריס ( אמה תומפסון ) ניכרת כבר בתחילת הסרט , כאשר קולה נשמע על רקע מסך שחור כשהיא מקריאה שיר העוסק בטבעם המתעתע והלא אמין של הגברים ( רגל אחת בים , רגל שנייה על החוף ) ועל נטייתן של הנשים לצפות לרגע שבו הגברים יתמסדו וי...
To the book |
|
|