|
|
קנדי היה הנשיא הראשון שגיבש מדיניות אפריקנית פעילה . היתה זו מדיניות אידאליסטית ואוהדת כלפי אפריקה , שכללה מחויבות אנטי קולוניאלית ברורה . קנדי שימש כבר בשנות החמישים יושב ראש התת ועדה לענייני אפריקה בוועדה לענייני חוץ של הסנט . כסנטור הוא גילה אהדה למאבק חזית השחרור האלג'ירית ( National Liberation Front – FLN ) כנגד שלטון צרפת באלג'יריה . הוא ראה את העולם השלישי כמפתח לעתיד העולם ולעתיד המאבק הבין גושי , וייחס חשיבות לאפריקה כחלק מן העולם השלישי . במובן זה , מדיניותו היתה רגיונליסטית אידאליסטית , אך גם בה היה ממד גלובלי ראליסטי . קנדי לא ראה פסול בניטרליות של מדינות בעולם השלישי ולכן קיים יחסים תקינים עם נשיאי גאנה ( נקרומה , ( גינאה ( טורה ) ומצרים ( נאצר , ( שנחשבו בעיני השמרנים האמריקנים פסולים ונגועים בפרו סובייטיות ובקומוניזם . הצבעותיה של ארצות הברית באו"ם בתקופת קנדי נטו להיות אנטי קולוניאליות , ובעיקר בלטה ההתייצבות כנגד האפרטהייד , ובשנת 1962 הובעה לראשונה נכונות להטיל אמברגו על אספקת נשק למשטר הדרום אפריקני . גם הנשיא קרטר ( 1976-1980 ) ייצג גישה רגיונליסטית אידאליסטית , אף ...
To the book |
|
|