|
|
כפי שהוצג בפרק קודם , זרימת המשמעויות המהווה את המעגל התרבותי אינה מסתכמת בבניית קונוטציות ומיתוסים , בהתקבלותם ובפרשנותם בקרב קהלים . מוצרי התרבות והאמנות – ציורים , פסלים , סימפוניות , תקליטים , שירים , הצגות תאטרון , מודעות פרסום , סרטים , סדרות טלוויזיה , סגנונות עיצוב ועוד ועוד – קיימים בעולם , ומכאן שיש בני אדם היוצרים אותם . ייצור זה אינו עניין אישי של אדם יחיד , אלא הוא לעולם נטוע במערך קולקטיבי של מקצועות , של בעלי תפקידים , של מסגרות קיום ומימון של מנגנוני הפצה ושוק של צרכנים . במילים אחרות , מוצרי תרבות ואמנות קיימים במסגרות של פעילות חברתית , קולקטיבית . הם באים לעולם , מופצים ונצרכים במסגרות ארגוניות כאלה ואחרות . אנו נכנה את המסגרות ואת מכלול הפעילויות הללו יחדיו בשם הסביבה המוסדית של הפעילות התרבותית , ופרק זה יוקדש להצגתה ולדיון בה . במוקד הניתוח הסוציולוגי של הסביבה המוסדית של תרבות ואמנות מצויה גישה תאורטית המושתתת על ההנחה , כי אפשר , ואף מוטב – מנקודת הראות של הסוציולוגיה כדיסציפלינה – להסביר תהליכים ותופעות בתחום התרבות והאמנות מתוך התמקדות במשתנים חוץ תוכניים . כל...
To the book |
|
|