סוגיית פעולתה של התרבות מתגלגלת לעתים קרובות לשאלה על השפעתם של תחומי תרבות שונים על התנהגות בני אדם . אכן , צמיחת אמצעי התקשורת ההמוניים במחצית השנייה של המאה העשרים – ובראש ובראשונה שידורי הטלוויזיה – הגבירה את עניינם של חוקרים ושל הציבור בהשפעתם של חומרים תרבותיים על התנהגותם של בני אדם . שאלות על הקשר שבין תכנים בטלוויזיה , בקולנוע , בעיתונות ובפרסום לבין דפוסי אלימות , התנהגות מינית , התנהגות צרכנית ובחירה פוליטית מנחות מזה עשרות שנים חלק ניכר מן המחקר ומן הדיון הציבורי בנושא אמצעי התקשורת . אולם ככל שהשתכללה החשיבה הסוציולוגית על המדיה בת זמננו , כך גם התגבשה ההבנה כי אמצעי התקשורת ההמוניים הם גלגול בן זמננו , משוכלל ומורכב ככל שיהיה , של מוצרים תרבותיים המצויים בכל חברה ובכל זמן . לכן , השאלה המורכבת יותר שהתעוררה ושימשה תשתית למחקר ולתאוריה היא כיצד מתפקדים מוצרים תרבותיים – על התכנים והמשמעויות המצויים בהם – בסביבה החברתית הרחבה שהם מיוצרים , מופצים ונצרכים בה ( כלומר : נצפים , נשמעים , נקראים ומפורשים . ( סוציולוגים שונים פיתחו דגמים מורכבים יותר לתיאור פעולתם של מוצרים תרבות...
To the book