|
|
אחד הסרטים המשחזרים את ערכי הגלות לשם יצירת זהות היברידית פרטיקולרית בתוך המרחב הריבוני של הארץ , הוא ללא ספק סרטו של שמי זרחין , לילסדה . ( 1995 ) עלילת הסרט משתרעת על פני 48 שעות שבמהלכן מתכנסת משפחה אחת על בניה , בנותיה ובני זוגם לקראת חג הפסח היהודי . במהלך אותן 48 שעות צצים המתחים הרוחשים בתוך המשפחה ואף הסוד הנורא , מותו של האח יזהר במהלך שירותו הצבאי . אירוע זה המתגלה מאוחר יחסית בעלילה הוא הזיקה היחידה של נרטיב הסרט לרעיון הלאום והלאומיות . דומה כי העיסוק במשפחה ובמשפחתיות הפך רווח יותר בקולנוע הגבול דווקא עם הצגתן של משפחות לא מתפקדות . כמייצג מגמה זו בקולנוע הגבול , קושר לילסדה את נרטיב הסרט לדיון העדתי שהופיע בקולנוע הישראלי בז'אנר סרטי הבורקס . אך קריאה צמודה של הטקסט הקולנועי מגלה מאפיינים נוספים המשיבים את ערכי הסרטים ההם ( הבורקס ) ומבקשים להעניק להם רהביליטציה , בדרך מתוחכמת של אלגוריה ואינטרטקסטואליות . וזאת משום שלא רק משקעי עבר פרטי צצים במהלך אותן שעות גורליות ( עד לטקס הסדר , ( אלא גם משקעים מהעבר הישראלי בכלל ומהעבר של הקולנוע הישראלי בפרט . כך , לא זו בלבד שהבחיר...
To the book |
|
|