ערעור הקשר שבין האדם למרחביו הטבעיים

ברוח סרטי שנות התשעים , מדגישים שלושת הסרטים את פרימת הקשר בין זהות למרחב . הם מערערים את היחסים בין פנים לחוץ , או בלשונו של הומי ק' באבא , הם פורמים / משבשים את היחסים שבין " העולם והבית" , ( 1997 Bhabha ) ובכך מוכיחים שהקולוניאליזם לא הצליח להפוך את העולם לביתו של הכובש . בשלושת הסרטים מוצא הישראלי את עצמו במרחבים הפלסטיניים הכבושים . הוא חווה שם תחושה של דיסאוריינטציה שאינה רק פיזית אלא גם מנטלית . תחושות אלה מחוללות בסופו של דבר את השינוי בתפיסת עולמו . כתוצאה מערעור הקשר שבין האדם למרחביו הטבעיים נחשפת גם זהותם האמיתית של אותם גיבורים שמצד אחד , גם בהיותם במדים , מצטיירים כאמפתיים יותר מהמקובל בקולנוע הישראלי של שנות התשעים , ומצד שני זהותם מעורערת דיה כדי לתהות , כגיבור חרבת חזעה ( רם לוי , ( 1977 " הכצעקתה" ולהטיל ספק בצדקת הדרך של הצבא באותן שנים ואולי גם בפרויקט הלאומי כולו . המתח הזה בין זהות למקום מגלה את אי יציבותה של הזהות הישראלית הנוטה להדרדר בקלות לאלימות , לאובדן דרך , או לשניהם . בהשוואה הבלתי נמנעת שעורכים שלושת הסרטים , בין המרחב הישראלי למרחב הפלסטיני , מצטיירת עד...  To the book