|
|
השפעת ההגבלות הפרוזודיות על מבנה המילים עומדת במרכזה של תאוריית המורפולוגיה הפרוזודית ( , ( Prosodic Morphology שהוצגה לראשונה על ידי הפונולוגים מקרת ' י ופרינס ( McCarthy and Prince 1986 , 1990 ) ומאז הפכה למודל הדומיננטי בייצוג ממשק פונולוגיה מורפולוגיה . בבסיס המורפולוגיה הפרוזודית עומדים עקרונות המגדירים את הממשק בין שני מרכיבי הדקדוק האלו . העיקרון הבסיסי הוא שהיחידות המורפולוגיות מתוארות במונחים פרוזודיים כמו הברה , רגל ומורה . במערכת הפועל בעברית , לדוגמה , הסופית [ ta- ] ( כמו במילה [ nafalta ] ' נפלת ' ) מוגדרת כהברה המתחילה בעיצור , הסופית im- ( כמו במילה [ noflim ] ' נופלים ' ) מוגדרת כהברה המתחילה בתנועה , והסופית [ t- ] ( כמו במילה [ nafalt ] ' נפלת ' ) מוגדרת כעיצור . ההבדלים הללו משפיעים על המבנה הסופי של המילה , למשל , על כך שבמילים [ nafalt ] ' נפלת ' ו [ noflim ] ' נופלים ' יש שתי הברות ובמילה [ nafalta ] ' נפלת ' יש שלוש הברות . תבניות , כמו במערכת הבניינים בעברית , מוגדרות כמבנים הכפופים להגבלות פרוזודיות כמו אורך המילה ומבנה ההברה . הפונולוגיה , הכוללת את המבנים ה...
To the book |
|
|