הקדמה

בפרק זה נדון במאפיינים הפונולוגיים של יחידות הנקראות יחידות פרוזודיות , ובתפקידן בארגון רצף הצלילים הלשוניים במבע . בפרק 11 ראינו כי ברצף הדיבור הטבעי הצלילים הלשוניים אינם נהגים כיחידות נפרדות , ולמדנו כיצד , למרות זאת , ניתן לזהות את הפונמות כיחידות מובחנות ומשמעותיות בשפה . אולם , לא רק הצליל הלשוני אינו מופרד ברצף הדיבור , אלא גם המילה : מילים נהגות ברצף לינארי , ולעתים קרובות הן מתמזגות זו בזו . ניתן לזהות מאפיין זה של השפה באופן מוחשי כאשר אנו נחשפים לשפה זרה שאיננו מכירים כלל . נסו לחשוב כיצד נשמע לכם רצף הדיבור בסרט המדובר בשפה שאינכם מכירים : האם אתם יכולים להבחין בגבולות המילים , כלומר מתי מילה אחת מסתיימת ומתחילה המילה הבאה ? התשובה לכך היא לרוב שלילית . דוגמאות פחות נגישות אך לא פחות מובהקות לכך קיימות גם כשאנו מקשיבים לדיבור בשפות מוכרות , כאשר אנו נחשפים לרצפי צלילים לשוניים אשר חלוקה שונה שלהם יוצרת צירופי משמעות שונים . לדוגמה , קראו בקול את סדרת המשפטים הבאה באנגלית והיווכחו כיצד הרצף המודגש , למרות שהיגויו זהה [ , [  iskrim מקבל משמעות אחת במשפט ( 1 a ) ומשמעות שונה ...  To the book