|
|
אנו מניחים כי הכשירות הלשונית הפונולוגית של דוברי שפה כוללת ידע ( בלתי מודע ) על התנהגות צלילים לשוניים בהקשרים לקסיקליים ומורפולוגיים , בין השאר ידע הנוגע לאלטרנציות בין צלילים בסביבות שונות . דרך פשוטה להוכיח את קיומו של הידע היא לבקש מדוברים להטות מילים מומצאות ( מילות תפל ) . לדוגמה , דוברי עברית יודעים שצורת הרבים של [ kaxol ] ' כחול ' היא [ kxulim ] ' כחולים ' ושל [ lavan ] ' לבן ' היא [ levanim ] ' לבנים ' . העדות לכך שצורות הרבים מיוצרות באמצעות כלל שהוא חלק מהידע הבלתי מודע של הדובר ולא שליפה מן הזיכרון של כל אחת מן הצורות , יכולה להתקבל על ידי כך שנבקש מדוברי עברית את צורת הרבים של " התואר " [ kalun ] ושל " התואר " [ . [ lakun שתי המילים הללו לא קיימות בעברית , אך לשתיהן מבנה של מילים אפשריות בשפה . סביר להניח שמרבית הדוברים יטו את התואר הראשון [ klunim ] ואת התואר השני [ . [ lekunim ברוב המקרים הדוברים לא ידעו להסביר מדוע צורת הרבים שונה בכל אחת מן המילים , אך למרות זאת רובם יפיקו את הצורות הצפויות . בפרקים השונים של הקורס ראינו שהתאוריה הפונולוגית בפרט והבלשנות הגנרטיבית בכ...
To the book |
|
|