|
|
ההברות במבע – במילה או בצירוף – אינן זהות בבולטות התפיסתית שלהן . הברות מסוימות במילה בולטות יותר מן האחרות . בשפות טעם ( שפות לא טונאליות ) , כמו עברית , אנגלית , ערבית ועוד רבות מן השפות האירופאיות והשמיות , יש בכל מילה הברה אחת בעלת בולטות מקסימלית , כלומר שהבולטות בה גבוהה יותר בהשוואה להברות האחרות . זוהי הברה עם עוצמה גבוהה יותר ומשך ארוך יותר . הברה זו מכונה ההברה המוטעמת במילה . טעם הוא יחסי , ויחסיותו נמדדת בהשוואה להברות אחרות במילה מסוימת . לפיכך , המונח " ההברה המוטעמת " במילה , מתייחס לדרגת הבולטות הגבוהה ביותר מבין כלל ההברות במילה נתונה . לדוגמה , במילה [ ye . led ] ' ילד ' , ההברה הראשונה היא ההברה המוטעמת במילה , שכן היא מופקת בעוצמה ובמשך גבוהים יותר . לעומת זאת , במילה [ yal . da ] ' ילדה ' , ההברה השנייה היא ההברה המוטעמת . טעם הוא תכונה של ההברה , ויש שתי דרכים קונוונציונאליות לסימון הטעם במילה . דרך אחת היא מתג עליון בתחילתה של ההברה : [ ye . led ] ו [ . [ yal . da הדרך השנייה , זאת שתשמש אותנו בפרק זה ובהמשך , היא סימון הטעם על גרעין ההברה , באמצעות קו מלוכס...
To the book |
|
|