בשפה המדוברת התקשורת הלשונית מתרחשת בין דובר למאזין באמצעות הדיבור ( . ( speech הדיבור הוא קוד תקשורת המורכב מיחידות לשוניות , כמו מילים ומשפטים בהם עסקנו בפרקים הקודמים . אבני היסוד של קוד הדיבור הם הצלילים הלשוניים ( המכונים גם הגאים , . ( speech sounds בהשוואה ליחידות הלשוניות שהכרנו בפרקים הקודמים , הצלילים הלשוניים פחות נגישים לדובר , שמודע פחות לקיומם ולהבחנות ביניהם . אם נשווה את הדיבור לתקשורת לשונית באמצעות הכתב , ייראה לנו טבעי ומובן מאליו שאנו יכולים לכתוב מבעים לשוניים באמצעות סימנים מובחנים ( למשל , אותיות האלפבית ) , ואולם , הדיבור הוא ברוב המקרים רציף , כך שגם הדובר וגם המאזין אינם מודעים ליחידות המרכיבות אותו , ומתקשים לזהות אותן . חקר הדיבור הוא היבט משמעותי ביותר בחקר שפות טבעיות . יש לזכור כי לרוב המכריע של השפות בעולם אין כלל מערכת כתב , אך שפות אלה בהחלט נכללות בתחום המחקר הבלשני העוסק במהותה של שפה טבעית . יתרה מכך , ילדים רוכשים שפה באמצעות שמיעתה , ולא באמצעות מערכת הכתב . הם מפענחים את היחידות הלשוניות הרלוונטיות - מן הצליל הלשוני הבודד ועד המשפט , וכן את היחסי...
To the book