|
|
בסעיף זה נדון בסמנטיקה של צירופים שמניים מיודעים ולא מיודעים כדוגמת הביטויים המסומנים בהדגשה . ( 26 ) החתול יילל . ( 27 ) חתול יילל . על פי פרגה , צירופים שמניים מיודעים , בדומה לשמות פרטיים , הם רפרנציאליים ( מורים ) . למשל במשפט ( , ( 27 התכונה ' יילל ' מיוחסת לאובייקט מסוים שהוא הוראתו של הצירוף השמני המיודע ' החתול ' . השימוש בצירוף השמני המיודע קדם מניח שקיים אובייקט ( אחד ויחיד ) שעליו מורים . פרגה אינו מבחין בין צירופים שמניים מיודעים לצירופים שמניים לא מיודעים , ורואה גם את האחרונים כרפרנציאליים . אולם , לגבי הלא מיודעים , במקרים רבים אי אפשר להניח שהם מורים על אובייקט כלשהו . למשל , ניתוח רפרנציאלי לא יתאים לצירוף השמני הלא מיודע ' חתול ' שבמשפט ( : ( 28 ( 28 ) יוסי לא נישק חתול . אמנם למשפט ( 28 ) יש קרי שבו מדובר על חתול ספציפי שיוסי לא נישק , אבל הקרי המיידי ( הבולט והנגיש יותר ) של המשפט אינו מדבר על חתול כזה . משפט זה יכול להיות אמיתי גם אם אין כלל חתולים בעולם . נוכל לייצג קרי זה של המשפט על ידי הנוסחה הבאה : ( ∃¬ [ xatul ( x ) ^ ni ∫ ek ( yosi , x ]) ( 28 ' " לא קיים x ...
To the book |
|
|