|
|
* כפי שהוסבר בפרק , 1 השאלה הבסיסית של הבלשנות התאורטית היא : מה אנו יודעים כשאנו יודעים שפה ? הבלשנות התאורטית חוקרת את הידע הלשוני המשותף לכל דוברי השפה , את היכולת הלשונית האנושית . בלשנים תאורטיים לא שואלים כיצד יפה ונכון לדבר , אלא מתארים שפות אנוש , ומנסים להתחקות אחר היכולת הקוגניטיבית המאפשרת לכל בני האדם לדבר ולהבין שפה . ולכן , הבלשנות התאורטית מהווה חלק מן המדעים הקוגניטיביים . ככל יכולת קוגניטיבית אנושית , גם ליכולת הלשונית יש בסיס ביולוגי ( נוירולוגי ) . בחלקו הראשון של פרק זה נדון בתחום שנקרא נוירו בלשנות . תחום זה עוסק בייצוג הידע הלשוני במוח האנושי ובזיהוי המבנים במוח המעורבים בהפקת שפה טבעית והבנתה . אם אכן היכולת הלשונית האנושית תלויה במבנים מוחיים מסוימים האופייניים לבני אדם , אזי יכולת זו הינה ייחודית לבני אדם . בחלקו השני של הפרק נדון בקצרה באי יכולתם של בעלי חיים ללמוד שפות אנוש .
To the book |
|
|