|
|
משפט ( 11 א ) הוא משפט חיווי מורכב , כלומר משפט הכולל בתוכו פסוקית משועבדת ( ' שהאיש אכל בננה ' ) . ( 11 ב ) הוא משפט שאלה לגבי מושא האכילה של האיש , הכולל את מילת השאלה ' מה ' בתחילת המשפט ( ראו פרקים 5-6 לדיון בסוגי המשפטים וגזירתם ) . ( 11 ) א . דן אמר שהאיש אכל בננה . ב . מה דן אמר שהאיש אכל ? עתה נבחן את הזוג ב ( 12 ) : ( 12 א ) דומה מאוד ל ( 11 א ) , גם הוא משפט חיווי מורכב , הכולל פסוקית משועבדת ( ' שאכל בננה ' ) . אך למרבית ההפתעה , יצירת משפט שאלה על מושא האכילה של האיש בדומה ל ( 11 ב ) אינה אפשרית – מתקבל משפט שאלה לא דקדוקי ( 12 ב ) . ( 12 ) א . דן פגש את האיש שאכל בננה . ב . * מה דן פגש את האיש שאכל ? עתה נשים לב לכמה עובדות ולמה שניתן להסיק מהן : • 12 ) • ב ) לא דקדוקי באף שפה אנושית . כלומר יש איזשהו אילוץ המונע את קיומו • האילוץ שמונע את קיומו של ( 12 ב ) אינו לוגי , כלומר אינו נובע מאיזושהי מגבלה על המשמעות של ( 12 ב ) . שכן בדיוק כמו שאין שום בעיה להתאים נוסחת משמעות ( סכמטית ) שתשקף את משמעותו של ( 11 ב ) הדקדוקי , כך גם אין שום מניעה להתאים נוסחה מסוג זה שתשקף את ...
To the book |
|
|