|
|
ברור , אם כן , שבתהליך רכישת השפה הילדים לא פשוט מחקים את מה שהם שומעים , אלא הם בונים את הדקדוק של שפת היעד , את מערכת הכללים שלה . האם הם עושים זאת בעזרת היכולות הקוגניטיביות הכלליות ( כגון היכולת לפתור בעיות , לחשוב באופן מופשט , להסיק מסקנות לוגיות , וכד ' ) , כפי שמשתמע מכיוון ב , שהוצג לעיל , או בעזרת התבנית הלשונית המולדת , הכוללת חוקים לשוניים , כפי שגורס כיוון ג ? הדעה שברכישת שפה ילדים עושים שימוש גורף ביכולת ההסקה הלוגית שלהם ( כלומר כיוון ב ) , שהיא בין היכולות הקוגניטיביות הרלוונטית ביותר למשימה , מקובלת בקרב אנשי חינוך ופסיכולוגים התפתחותיים . אולם עושה רושם שאין לה הרבה אחיזה במציאות . ראשית , היכולת להסיק מסקנות , כלומר לקשר בין שני דברים מופשטים , מתחילה להתפתח רק בסביבות גיל , 6-7 כשרכישת השפה כבר הושלמה . שנית , יש 4 שימו לב , אין הכוונה שאין בכלל חיקוי בתהליך הרכישה , אלא שחיקוי כשלעצמו אינו יכול לעמוד בבסיס התהליך . הרבה תופעות לשוניות שלא נשלטות על ידי חוקי הלוגיקה , אלא על ידי חוקי השפה . אם בתהליך הרכישה ילדים היו פועלים לפי הלוגיקה , הם היו אמורים לעשות טעויות ...
To the book |
|
|