הבלשנות התאורטית מתחקה אחר הכשירות הלשונית של הדוברים . הנחת היסוד של הענף היא שיש ידע מולד , הנחה המעגנת את הבלשנות התאורטית בזרם הרציונליסטי ( ראו . ( 1 . 2 , 1 . 1 . 3 אחת ממטרותיה העיקריות של הבלשנות התאורטית היא לנסח מודל ( תאוריה ) של הידע המולד , כלומר לענות על השאלה מהו הידע הלשוני המולד ? מה טבעו ? כשדנו במאפייני שפה טבעית ( סעיף 1 . 2 . 1 ) הזכרנו את העובדה שלשפות אנוש יש תכונות משותפות . על מנת להדגים עובדה זו השתמשנו בזוג המשפטים ב ( , ( 18 המובאים כאן שוב ב ( . ( 21 משפט ( 21 א ) הוא דו משמעי : ' הוא ' יכול להתייחס ל ' דן ' או לפרט אחר בעולם , ואילו במשפט ( 21 ב ) ' הוא ' חייב להתייחס לפרט אחר בעולם . כך זה בכל שפות אנוש . כיוון שלא מדובר כאן באיזו מגבלה לוגית על הפענוח של ( 21 ב ) , המסקנה המתבקשת היא שמדובר בחוק לשוני כלשהו המונע את הייחוס של כינוי הגוף ' הוא ' ל ' דן ' . בהינתן שתכונה זאת מצויה בכל שפות אנוש , הרי שסביר להניח שמקור החוק הרלוונטי בידע הלשוני המולד של בני אדם . ללא ההנחה הזאת יהיה קשה מאוד להסביר את הופעתה של התכונה בכל השפות . ( 21 ) א . דן חושב שהוא י...
To the book