|
|
פרדינן דה סוסיר ( שוויץ , 1857-1913 ) היה זה שניסח את השאלה המרכזית של הבלשנות המודרנית , שמתוכה צמחה הבלשנות התאורטית : " מה אנו יודעים ביודענו שפה ? " . שאלה זאת חותרת להבין מהו אותו הידע , או היכולת הלשונית , המאפשרים לנו לייצר צלילים בעלי משמעות ולהבין את המשמעות של צלילים שמייצרים דוברים אחרים . אמנם כבר בניסוח של דה סוסיר מורגש ההיבט הקוגניטיבי של חקר שפת אנוש , 1 ראו כתבים נבחרים של בלשנים אלה : ) Jespersen , Bloomfield ) 1993 ( , Jakobson ) 1985-1971 ) – Saussure ) 1922 ( , Sapir ) 1921 ( , ) 1922 ספר זה גם תורגם לעברית ( דה סוסיר , . ( 2005 אך למעשה , היבט זה התפתח מאוחר יותר , בעקבות עבודתו של נעם חומסקי , שעליה נרחיב בהמשך הפרק . ההתמקדות ביכולת הלשונית כמקור לתופעות הלשוניות השונות ממקמת את הבלשנות התאורטית בתחום המדעים הקוגניטיביים . המשותף לעוסקים בקוגניציה האנושית היא השאיפה לאפיין את המנגנונים המנטאליים השונים הקיימים במוח האנושי שבעזרתם אנו מעבדים סוגים שונים של מידע ( ויזואלי , קולי וכו ' ) . אחת מן ההבחנות הבסיסיות של הבלשנות התאורטית , אשר עיצבו במידה רבה את השאלות ...
To the book |
|
|