|
|
פרק זה עוסק בניסיון להגדיר ולכונן שפה תיאטרונית פמיניסטית המזוהה באופן ישיר עם נשיות , ועם אופני ייצוג דרמטיים ובימתיים שניתן לכנותם " נשיים . " מקור המושג " כתיבה נשית" , ( ecriture'l feminine ) הוא בכתביה של הפילוסופית , המחזאית , הסופרת ואשת התיאטרון הלן סיקסו , Helen Cixous ) נ . , ( 1937 צרפתייה ילידת אלג'יר ממוצא יהודי . סיקסו נמנית עם קבוצת ההוגות של הפמיניזם הצרפתי , ושמה נזכר בדרך כלל בסמיכות לשמן של ז'וליה קריסטבה ולוס איריגארי , אף הן הוגות פמיניסטיות , אם כי בהגותה של כל אחת מהן קיימים דגשים שונים . כללית , אפשר להצביע על שני מכנים משותפים עיקריים לשלוש ההוגות הללו . ראשית , שלושתן פיתחו תיאוריות העוסקות בשפה " נשית , " כלומר בצורת ביטוי וייצוג חלופית לזו המזוהה עם מה שמכונה השפה הפאלוצנטרית , הלוא היא צורת הביטוי והייצוג המזוהה עם מודל גברי . שנית , התיאוריה הפמיניסטית של שלוש ההוגות הללו קשורה בדרכים שונות למתודות פסיכואנליטיות , כלומר לאופני הפרשנות של מבנה הנפש . שלושתן מושפעות מהתיאוריות של ז'ק לאקאן ( 1901-1981 , Jacques Lacan ) ממשיך דרכו של פרויד , שבדומה לו ביסס תפ...
To the book |
|
|