יסודות אפיים בברקיע השביעי/קריל צ'רצ'יל

בחלק זה ננסה ליישם את הרעיונות התיאורטיים , שנידונו עד כה , על מחזותיה של קריל צ'רצ'יל , ( 1938- ) הנחשבת בעיני רבים כאחת מיוצרות התיאטרון הפמיניסטי החשובות והמקוריות ביותר במחצית השנייה של המאה ה–20 וכיום . ניתן לכנות את מחזותיה אפיים בשל תוכנם וצורתם . התיאטרון של צ'רצ'יל הוא תיאטרון מחויב מבחינה חברתית ופוליטית ומעוגן באופן עמוק בתפיסה מטריאליסטית של החברה , כלומר בתנאים החברתיים–חומריים ( לרבות מוצא ומגדר ) המכוננים את חיי הדמויות / בני האדם . במחזה ברקיע השביעי , ( 1979 ) הדגש התמטי הוא על הקשרים שבין דיכוי על רקע קולוניאלי לדיכוי על רגע מיני ומגדרי , ואילו בנשים בצמרת מצבן של הדמויות במחזה נגזר ממצבן המעמדי , החברתי והחומרי . מבחינה צורנית , בכל מחזותיה עושה צ'רצ'יל שימוש במגוון רחב של טכניקות דרמטיות ובימתיות ברוח ברכטיאנית , המציבות את הצופים מול סתירות , פרדוקסים ומורכבויות המחייבות דיון ביקורתי . ברקיע השביעי נחשב לציון דרך בדרמה של העשורים האחרונים , הן בשל העמדות החברתיות שהוא מקדם , הן בשל האופן שבו המחזאית שוברת כמעט כל קונבנציה דרמטית אפשרית . המחזה הועלה לראשונה בשנת 19...  To the book