מבוא

המהפכה הפמיניסטית , שהתחילה במחצית השנייה של המאה , ה–19 הגיעה לשיאה במחצית השנייה של המאה ה–20 וטרם נשלמה , מוסיפה לחלחל לכל תחומי החיים לרבות עולם התיאטרון , למחזאות ולמימושיה הבימתיים , ולמחקר התיאטרון , ההיסטורי והתיאורטי . מחזות העוסקים בתכנים פמיניסטיים נכתבו אמנם עוד בשלהי המאה , ה–19 אך המחקר התיאורטי בסוגיות הייצוג של נשים ונשיות בתיאטרון בכלל ובתיאטרון הפמיניסטי בפרט , התגבש והתפתח בעיקר בשנות השבעים והשמונים של המאה . ה–20 במהלך המאה ה 20 ובעשור הראשון של המאה ה 21 מועלים על בימות העולם יותר מאי פעם מחזות , הצגות ומופעים שנוצרו , נכתבו ובוימו בידי נשים והם מבטאים את חוויית החיים הנשית – המשתנה מתרבות לתרבות , ממקום למקום ומאישה לאישה – על ריבוי פניה ודקויותיה . התיאטרון הפמיניסטי מעודד ביטויים אמנותיים של חיי נשים וזהות נשית , ומושתת על הערכה לנשים , הזדהות עמן , והתנגדות להדרתן ולהכפפתן לנורמות חברתיות דכאניות . ספר זה מבקש להציג את הסגנונות הבולטים שצמחו בתיאטרון זה , כפי שהם משתקפים בדיון הער המתנהל בתחום בעשורים האחרונים , הן ביצירה התיאטרונית הפמיניסטית , הן בשיח התיא...  To the book