בדומה למושג עקומת התמורה , המוכר לנו מלימודי הקורס יימבוא לכלכלה-מיקרו , " שנחזור ונדון בו בהמשך הפרק , הגדרתה של פונקציית הייצור קשורה לפתרון של בעיית היצרן בסביבה התחרותית של הטווח הקצר . הפתרון של בעיית היצרן , דהיינו , תכנית הייצור * ' I ' ~ ' * ה אופטימאלית , Yk ) , • , Y ' = ( Y 'O , Y ו " תלוי בכמויות הנתונות של התשומות , . b = ( b ו , .. , bk ) מכאן שהתפוקה המקסימאלית Y ; תלויה אף היא ברשימת התשומות . b = ( b ו , ... , bk ) הפונקציה , f ( b ו , ... , bk ) המתאימה לכל צירוף קבוע של תשומות , .. , b k ) ' י ו , b = ( b את התפוקה המקסימאלית שהיצרן יכול לייצר נקראת בשם פונקציית הייצור . ובאופן פורמאלי , תחת המגבלות : ולכל , i = 1 , ... , k , i נשאלת השאלה האם לבעיית היצרן יש פתרון ? התשובה לשאלה זו חיובית אם תחום ההגדרה של הפונקציה הרציפה , Yo , הוא קבוצה סגורה וחסומה ( כזכור , על-פי משפט ואיירשטראס , פונקציה רציפה המוגדרת על קבוצה סגורה וחסומה מקבלת ערכים אקסטרימאליים ( מקסימום ומינימום » . שים לב , המושג ייפונקציית הייצור " דומה למושג ייפונקציית התועלת העקיפה " שהכרנו בתורת הצרכן ...
To the book