קבלת מענק בידי אדם היא אירוע ברור ומוגדר המלווה בהעברת כסף מוחשית הניתנת לזיהוי , אפיון ומעקב . ואילו מחילת חוב היא פעולה שקשה יותר לזהותה ולקבוע את המועד המפורש שבו נערכה , אלא בהימצא מסמך משפטי שבו בעל החוב מודיע כי הוא מוותר על חובו , אם במסגרת של הסדר נושים ( תשלומים ) ואם מכל סיבה אחרת . במציאות היום יומית קורה לא אחת שנושים נואשים מניסיונות לגביית חוב , " נוטשים את המערכה" ומוותרים על החוב , אף ללא מתן ביטוי רשמי להחלטתם במסמך משפטי כלשהו . לעתים קורה הדבר מחוסר עניין או אף בגין מידה מסוימת של ציפייה שאולי בעתיד יקרה משהו שישיב להם את חובם . כדי לתת ביטוי נורמטיבי גם למצב שבו נמחלה ההתחייבות דה פקטו אולם ברישומים החשבונאיים עדיין לא ניתן לכך ביטוי קבע המחוקק את סעיף ) 5 )( ב ( 3 לפקודה , ובו נכתב כך : לענין סעיף קטן זה , מי שנמחל לו חוב – לרבות מי שנהג בחוב כאילו נמחל לו או מי ששומט חובו . וכך אימץ המחוקק הלכה למעשה מציאות שבה התנהגות הצדדים מבטאת את המהות הכלכלית והיא גם המדד שלה , ואותה יש לחפש במערכת היחסים שבין הצדדים . על פי מציאות זו ננסה להסיק על מידת קיומו של החוב או ההתח...
To the book